ענת דור

הַבַּיִת שֶׁאָהַבְנוּ

מֵהַבַּיִת אוֹתוֹ אָהַבְנוּ לֹא נוֹתְרוּ סִימָנֵי חַיִּים,
 
רַק פִּיחַ עָשָׁן וַאֲבַק שְׂרֵפָה.
 
מֵהַבַּיִת שֶׁאָהַבְנוּ לֹא יִשָּׁמְעוּ מַנְגִּינוֹת,
רַק דְּמָמָה צוֹרֶבֶת שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפָּחָה שְׂרוּפִים.
 
מֵהַבַּיִת שֶׁאָהַבְנוּ נָדַמּוּ הקוֹלוֹת,
נוֹתְרוּ רַק תְּמוּנוֹת חֲרוּכוֹת שֶׁל אֲהוּבִים.
 
מֵהַבַּיִת שֶׁאָהַבְנוּ וְהָיוּ בּוֹ חַיִּים שְׁלֵמִים,
נוֹתְרוּ כְּאֵב עֶצֶב וְגַעְגּוּעִים עֲמֻקִּים,
לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה,
אוֹתָם נִשָּׂא עָמֹק בְּלִבֵּנוּ לְשָׁנִים,
וּלְזִכְרָם נַצְמִיחַ חַיִּים חֲדָשִׁים.

גל פלדמן

הוֹדָיָה

הָאִישׁ לְיַד הַטֶּנְדֵּר
בַּחֲנָיָה הַצִּבּוּרִית
קָם נוֹפֵל קָם נוֹפֵל.
מַנִּיחַ מִצְחוֹ עַל מִזְרוֹן
דַּק
וּבְחֻלְצַת מִשְׁבְּצוֹת כְּחֻלָּה
קָם נוֹפֵל קָם נוֹפֵל.
וַאֲנִי, מֵהַמִּרְפֶּסֶת הַנִּשֵּׂאת
הַמְּהַדְהֶדֶת
שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ
וְעוֹר מִצְחִי
דַּק
כָּל כָּךְ.

איתן קלינסקי

מִכְתַּב פִּטּוּרִים

עַרְפִלִּים מִתְאַבְּכִים בַּאֲמִירֵי בְּלוֹרִית
כְּסוּפָה מְדֻבְלֶלֶת נִבְדֶּלֶת קִמְעָה
שֶׁהִשִּׁירָה בַּלָּאט תּוּגָה עֲיֵפָה
אֶל מוּל שַׁעַר נָעוּל
שֶׁאָסַף בַּחֲרוּתוּ וְאוֹנוֹ.

גֶּרֶם מֻצָּק מִשְּרִיר דָּרוּךְ
נִצְרָב מֵאֲחוֹרֵי שַׁעַר נָעוּל
גֶּרֶם סָחוּט וּמְגֻיָּד עָדוּי
בְּמִכְתַּב פִּטּוּרִים בַּיָּד
אוֹסֵף בַּחֲרוּתוֹ וְאוֹנוֹ.

יהורם גלילי

פוֹטוֹ מִלְחָמָה

נוֹלַדְתִּי בֵּינוֹת הַמִּלְחָמוֹת:
אַחֲרֵי שֵׁשֶׁת הַיָּמִים וְהַהַתָּשָׁה
לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וּלְבָנוֹן –
הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה.

שְׁמִי מַנְצִיחַ גִּבּוֹר מִלְחָמָה –
מְפַקְּדוֹ שֶׁל אָבִי מֵהַקְּרָב
עַל גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת,
שֶׁהָאֵל לֹא יָשִׁיב לַחַיִּים.

בַּחֻפְשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אָבִי
מִתְּעָלַת סוּאֶץ הַמְּקֻלֶּלֶת
הָלְכוּ הוֹרַי לַסְּטוּדְיוֹ לְצִלּוּם
כְּדֵי לְהַנְצִיחַ אֶת זִיו הָעֲלוּמִים.

שֵׂעָר שָׁחֹר גּוֹלֵשׁ לְאִמִּי,
מַדֵּי ב' וְזִיפִים דּוֹקְרִים לְאָבִי,
וְלִי הִלְבִּישׁוּ בְּצִלּוּמֵי הַפוֹטוֹ
אֶת בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֲדָשִׁים

יוכי צוקר פרלמן

שׁוֹכֵב לוֹ אָדָם

שׁוֹכֵב לוֹ אָדָם מִתַּחַת לְחַלּוֹן רַאֲוָה
צַלְמוֹ אָבַד, גּוּפוֹ נוֹתַר שָׂרוּעַ עַל צִדּוֹ
זְרוֹעוֹ הַמּוּשֶׁטֶת כָּרִית לְרֹאשׁוֹ, צִפָּרְנָיו
שְׁחֹרוֹת, לֹא רָאוּ מַיִם, עֵדוּת לְמַצָּבוֹ.
גַּם הַבּוּשָׁה עָזְבָה אוֹתוֹ מִזְּמַן, רַק שְׁבִיב
מַחְשָׁבָה בָּחַר אֶת חַלּוֹן הָרַאֲוָה שָׁם.
אֶצְלֵנוּ, אָז, הָיָה לְכֻלָּם כְּלוּם וְהַרְבֵּה
מָה יַגִּידוּ הַבְּרִיּוֹת.
כָּךְ אָסַף אָבִי בְּכָל שַׁבָּת, סְבִיב הַסַּפְסָל,
כַּמָּה חֵלְכָּאִים וְנִדְכָּאִים וְטָרַח סְבִיבָם.
בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם צָלַח קְשָׁיֵי שָׂפָה, מַצַּב רוּחַ רַע
וְלֹא פַּעַם הוֹבִילָם אֶל בֵּיתוֹ, לְהַאֲכִיל
וּלְצַיֵּד בַּאֲרוּחָה חַמָּה, בֶּגֶד אוֹ הַבְטָחָה.
הֵם לֹא נִרְאוּ שׁוֹכְבִים עַל צִדָּם הָאֻמְלָל
בִּמְקוֹמוֹת גְּלוּיִים. הֵם לֹא אָסְפוּ מָזוֹן
בַּפַּחִים. הָיוּ אֵלֶּה זְמַנִּים אֲחֵרִים –
הַגּוֹלָה וְהַשּׁוֹאָה כַּנִּרְאֶה הִשְׁאִירוּ בְּכֻלָּם
גַּם עֶרְכֵי עֶזְרָה וּדְאָגָה לָאֻמְלָל וְלַנִּפְלֶה.
כַּיּוֹם נֶעֶלְמוּ הַכָּבוֹד וְהַסּוֹצְיָאלִי –
אִישׁ אִישׁ בְּדַרְכּוֹ עוֹשֶׂה אֶת הַקַּפִּיטָל שֶׁלּוֹ.
לַשּׁוֹכֵב בְּקֶרֶן רְחוֹב, נוֹתַר לְנַחֵשׁ עַל-פִּי
נַעֲלֵי הַהוֹלְכִים וְהַשָּׁבִים עַד כַּמָּה
יֵאָסְפוּ הַפְּרוּטוֹת, הוֹנוֹ, לְזֶה הַיּוֹם.
הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ דָּבָר, גַּם לֹא אֶת הָאֵם
הַגּוֹעֶרֶת בִּבְנָהּ: לֹא! אַל תִּגַּשׁ אֵלָיו!