ליאת שורק רשף
תָּלוּי
יֶלֶד מַפְתֵּחַ,
יָכוֹל לִהְיוֹת יֶלֶד שָׂמֵחַ?!
מַהוּ(ת) הַבַּיִת אֵלָיו הוּא נִכְנַס,
מַפְתֵּחַ לְאֵיזֶה עוֹלָם הוּא פּוֹתֵחַ?
זִכְרוֹנוֹת שֶׁל מַה,
הוּא מַחְנִיק?
עֶלְבּוֹנוֹת שֶׁל מִי
הוּא בּוֹלֵעַ?
אֶתְמוֹל,
הַיּוֹם וּמָחָר…
ילד מפתח נכנס לי ישר אל מפתח הלב ניפלא שירך
ליאת יקירתי.
כשבתי היתה קטנה היא ביקשה להגיע הביתה כשריח הבישולים באויר….
אבל מציאות חיינו והתפתחותנו לא מאפשרת לנו לעבוד כמה שעות או לא לעבוד בכלל.
כן , דבריה נחקקו בליבי ונשארו שם גם עתה.
אני רק מקווה שהצלקת הזו לא פיתחה עוד צלקות.
גם היא כיום עובדת וגברת שבונה לוקחת אותה בסיום הגן……..
שיר נהדר.
מארי
שיר נוגע על ילדות בעולם מנוכר….יפה כתבת