תגית: צמחי ארץ ישראל

סבינה מסג

חֲגִיגָה

חֲגִיגָה כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת כְּרִיתַת יַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם,

מִתּוֹךְ יְדִידוּת לַסְּבִיבָה,

אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת שִׁירַי

עַל אִשּׁוּרֵי פְּטוֹר מִמַּס הַכְנָסָה.

עַל צִלּוּמֵי מִסְמָכִים

שֶׁאֲנִי מְנַהֶלֶת סְפָרִים,

שֶׁהַכֹּל בִּשְׁלִיטָה —

אֲנִי

מִ תְ פָּ רֶ קֶ ת    לְ ג וֹ רְ מִ י ם ,

מִתְרַפֶּקֶת     בִּכְתַב חַרְטֻמִּים

עַל הַחִידָה

הַיְּחִידָה

שֶׁשָׁוֶה  לַעֲמֹל  עַל פְּתִירָתָהּ

מִסְתַּעֶרֶת עַל הַפִּסְגָּה

עִם הָאַרְמוֹן בַּאֲוִיר,

מְנַהֶלֶת  פַּרְשִׁיַּת אַהֲבָה

עִם אַלּוֹן צָעִיר

פּוֹרֶשֶׂת רֶשֶׁת רִגּוּל

בֵּין סַלְעֵי שֵׂיבָה,*

בְּכָל סַפְלוּל רֵיק מִבַּלּוּט

אֲנִי שָׂמָה עַיִן

וְרוֹאָה חֶשְׁבּוֹן

וְרוֹאָה שֶׁלֹּא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן

לֹא  לְהַגִּיעַ   עִם הַחַיִּים   לִקְרַב מַגָּע

לֹא לְכַשֵּׁף אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים

לְמַסֶּכֶת חֲגִיגָה!

* הסלעים בכליל לבנים – סידן העצמות של שלדים מן הים הקדמון שהיה כאן. (ס.מ.)

שושנה ויג

שִׁנּוּיֵי אֶרֶץ

בְּיַלְדּוּתִי צָמַח רוֹתֵם הַבָּר

עָטַף בִּפְרָחִים לְבָנִים קְטַנִּים

חוֹלוֹת צְהֻבִּים

עַד חוֹף הַיָּם פָּלְשׁוּ נִצָּנָיו

בְּלֹא מַיִם רָוּוּ אַדְמַת הָאָרֶץ

לְפֶלֶא הָיָה

קִשּׁוּטִים קְטַנִּים

מַבְרִישִׁים בְּצֶבַע יָרֹק דְּיוּנוֹת צְהֻבּוֹת

לְחַיִּים בְּלֶב יְשִׁימוֹן

כָּעֵת עֲטוּפִים הַחוֹלוֹת בָּתִּים לְבָנִים

וּבְרוֹשִׁים גְּבוֹהִים

עָרִים כָּבְשׁוּ אֶת גְּבוּל הַמִּדְבָּר

נָדְדוּ הַחוֹלוֹת וְלֹא עוֹד נְדוֹד

בְּיַלְדּוּתִי שִׂחַקְתִּי בְּגִנַּת יָרָק

שֶׁאֲבִי שָׁתַל בְּמוֹ יָדָיו

טִיַּלְתִּי לְיַד כֶּלֶב שֶׁשְּׁמוֹ רֶקְסִי

וְרַק כַּאֲשֶׁר נָם גָּדַרְתִּי יָדַי סְבִיב פִּיו

בְּאֹמֶץ שֶׁהָיָה לִי רַק כְּשֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים אוֹתִי

בַּיָּמִים הָהֵם הָאָרֶץ

כְּשִׂמְלַת אִשָּׁה צְעִירָה

בְּיַמִּים שֶׁל צֶנַע נֵעוֹרָה

מִמַּחֲנָק בָּנִים הַשָּׁבִים מִגּוֹלָה

שֶׁנִּסְתַּתְּמָה

וְהָיָה חֹם בַּלֵּב

וְהָיוּ דַּלְתוֹת הַבָּתִּים פְּתוּחוֹת

דְּיוּנוֹת הַחוֹל נָלוֹשׁוּ

לְמֶרְחַקֵּי מָקוֹם

הֶאְדִּימָה הָאָרֶץ

דָּמֶיהָ זוֹעֲקִים

וְאֵין בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים