תגית: פינוי

אלי אשד

הַמֶּרְחָק מִתֵּל הַשּׁוֹמֵר: שִׁיר לַאֲרִיאֵל שָׁרוֹן

כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים נִמְצֵאת תֵּל הַשּׁוֹמֵר מֵהַיֶּלֶד שֶׁמְּשַׂחֵק בַּחוֹל?

לָמָּה אַתָּה רוֹצֶה לִנְדוֹד יֶלֶד לַמֶּרְחַקִּים

כְּשֶׁיֵּשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹת בַּכְּפָר פֹּה?

הוֹ אִמָּא קִרְאִי לְיַלְדֵּךְ לִפְנֵי שֶׁיִּבְרַח אֶל קְצָווֹת הָעוֹלָם.

כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים יֶלֶד יֵשׁ בֵּין תֵּל הַשּׁוֹמֵר וְלַטְרוּן?

אֵינִי יָכֹל לַעֲנוֹת, הָרַעַשׁ וְהַפִּיצוּצִים בְּכָל מָקוֹם

הַתּוֹתָחִים שׁוֹאֲגִים וְהָאֲנָשִׁים מֵתִים כְּמוֹ זְבוּבִים.

וְהַכַּדּוּר חוֹדֵר וְאֵינִי חָשׁ דָּבָר.

כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים מַפְרִידִים בֵּין תֵּל הַשּׁוֹמֵר וּמַעֲבָר הַמִּתְלֶה?

דֶּרֶךְ מִדְבָּרִית אֲרֻכָּה וְקָשָׁה.

אֶפְשָׁר לַחֲצוֹת רַק בִּצְנִיחָה

אֲבָל קְצָרָה לְמָדַי לְאָנַשִׁים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְעִים אוֹ זְקוּקִים לְעֵצָה.

כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים הַמֶּרְחָק בֵּין תֵּל הַשּׁוֹמֵר וּתְעָלַת סוּאֵץ?

אֵינִי יָכֹל לִשְׁמֹעַ אוֹתְךָ בִּגְלַל רַעַשׁ הַפְּגָזִים

אֲבָל לֹא דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה בִּשְׁבִיל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְמוֹדֵד עִם כָּאֵלּוּ מַצָּבִים

גַּם כַּאֲשֶׁר מְפַקְּדָיו אֵינָם מְסֻגָּלִים לְהָבִין.

כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים רְחוֹקָה תֵּל הַשּׁוֹמֵר מִבֵּירוּת?

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה מְּאֹד

אַרְבָּעִים קִילוֹמֶטֶר וְגַם וַעֲדַת חֲקִירָה

וְעוֹד חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁל הַחְרָמָה.

כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים יֵשׁ בֵּין תֵּל הַשּׁוֹמֵר וּרְצוּעַת עַזָּה?

דֶּרֶךְ קְצָרָה וּבְרוּרָה מִלְּבַד כַּמָּה הַפְגָּנוֹת

וְעוֹד יְשׁוּבִים פֹּה וָשָׁם שֶׁיֵּשׁ לְפַנּוֹת

בַּדֶּרֶךְ יְרוּשָׁלַיְמָה אֶל קִרְיַת הַמֶּמְשָׁלָה.

כַּמָּה רְחוֹקָה תֵּל הַשּׁוֹמֵר מִשַּׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם?

אֶת הַמֶּרְחָק עַד לְשָׁם אִישׁ לֹא יוֹדֵעַ וְאִישׁ גַּם לֹא יֵדַע

שַׂכֶּל זְרוֹעוֹתֶיךָ עַל חָזְךָ וְכַסֵּה אֶת פָנֶיךָ

שִׂחַקְתָּ הַרְבֵּה מְאֹד יֶלֶד וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן לִישׁוֹן.

אליעז כהן

הַזְמָנָה לְבֶכִי

אֵלֶיךָ הַחַיָּל הַטּוֹב הַנֶּאֱמָן שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים הוּא יוֹם פְּקֻדָּה

תִּקְרַב לִמְעוֹנֵנוּ.

אָרוּץ אֵלֶיךָ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת אָרוּץ אֲחַבֶּקְךָ וְאוֹבִילְךָ

לִפְנֵי הַפֶּתַח אֹחַז צַוְּארוֹנְךָ, אֶקְרַע בְּךָ קְרִיעָה עַד

מְקוֹם הַלֵּב.

תִּכָּנֵס, תֵּשֵׁב עִמָּנוּ בִּישִׁיבַת הָאֲבֵלִים, תִּטְעַם הַכְּעָכִים הָעֲגֻלִּים

כְּמוֹ הַיְלָדִים שֶׁגַּם עַכְשָׁו מִתְגַּלְגְּלִים עַל הַשָּׁטִיחַ כְּמוֹ

גּוֹרָל, שׁוּב הוֹפְכִים בָּתִּים בְּעֶצְיוֹן לִנְקוּבִים וַחֲלוּלִים

בִּדְמָמָה נֵלֵךְ בָּאַחֲרוֹנָה בֵּין חַדְרֵי הַבַּיִת.

רַק אֲנִי וְאַתְּ וְהַכְּתָלִים זוֹכְרִים רִיבִים וַאֲהָבִים

שׁוּרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ שֶׁנִּמְחֲקוּ כְּמוֹ נִכְווֹת בְּסֵפֶר הַחַיִּים

בְּעֵינֶיךָ, חַיָּלִי הַטּוֹב, אֶרְאֶה דִּמְעָה, רֵעֵינוּ חוֹנְקִים אֶת

בִּכְיָם, כָּתַב בְּתַשַׁ"ח הַמְשׁוֹרֵר, עַכְשָׁו אוּלַי מֻתָּר לִבְכּוֹת

וְאִם הָיָה עוֹד זְמַן

הָיִינוּ רוֹבְצִים בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא וְשׁוּב מְשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחַק הַמַּחֲבוֹאִים שֶׁל

שִׁיר הַשִּׁירִים

אַתְּ הָרַעְיָה, אֲנִי הַדּוֹד, אַתָּה בְּתַפְקִיד הַשּׁוֹמְרִים

וְהָיִיתִי בְּרִיצָה לוֹקֵחַ אוֹתְךָ מֵעַל לְבֵית הַקְּבָרוֹת,

לְכָאן, בִּשְׁעַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין אַחַת

שָׁמַעְתִּי תְּפִלְלַת הַמּוּאַזִּין כִּתְפִלַּת יִהוּדָאִין יַחַד עוֹלוֹת

כָּאן אֶפְשָׁר לְהִתְנַבֵּא, כָּאן

אִם רַק הָיָה לָנוּ עוֹד זְמַן

בִּלְחִישָׁה אַתָּה שׁוֹאֵל: אֲרַזְתֶּם? כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם הַצְּרוֹר

שֶׁכֹּה יָכִיל גַּעְגּוּעִים.

אַתָּה עוֹצֵר בְּשֶׁטֶף הַדְּמָעוֹת. יוֹצְאִים לִנְשֹׁם עַל הַמִּרְפֶּסֶת

כָּאן הֵכַנְתִּי לִי פִּנָּה קְטַנָּה לִכְתֹּב אֶת הָרוֹמָן הַלֹּא גָּמוּר

עַכְשָׁו מֵעֵץ הַתְּאֵנָה שֶׁבֶּחָצֵר עָלֶה אַחֲרוֹן נוֹשֵׁר

הַכֹּל מָלֵא סְמָלִים אַתָּה אוֹמֵר

נוֹפֵל עַל צַוָּארִי בִּבְכִי וּמְמָרֵר

חַיָּלִי הַנֶּאֱמָן, הַטּוֹב, עַכְשָׁו מֻתָּר סוֹף סוֹף לִבְכּוֹת.

(שבט התשס"ה, כפר עציון)