רוחמה גמרמן
שְׁקוּפָה
בָּעֵינַיִים שֶׁלָּכֶם
נִשְׁמַעְתִּי שְׁקוּפָה,
כְּאִילוּ אֵין לִי גּוּף
אוֹ רְגָשׁוֹת.
הִתְעַלַּמְתֶּם מִמֶּנִּי
כְּחֶבְרָה,
כִבְנֵי מִשְׁפָּחָה,
הֶן הַשְּׁתִיקָה יָפָה-
כְּשֶׁזֶּה נוֹגֵעַ
לַאֲנָשִׁים הַשְּׁקוּפִים.
בָּעֵינַיִים שֶׁלָּכֶם
לֹא הָייְתָה מַשְׁמָעוּת
לַסֵּבֶל
כִּי תָּווִית הַנָּכוּת
מְבַטֶּלֶת אֶת הַכּוֹל.
וְלָכֵן זֶה לֶגִיטִימִי
לְהִתְעַלֵּל וְלִפְגֹּעַ,
וְכוּלָם עוֹצְמִים עֵינַיִים
כִּי מִמֵּילָא
הָאָדָם הַשָּׁקוּף
לֹא שָׁווֶה.