טלי אלון
אֶל מוּל הָרֵי אֱדוֹם
אֶל מוּל הָרֵי אֱדוֹם שׁוֹקֵעַ הַיּוֹם
מֵימֵי הַמִּפְרָץ מַבְלִיחִים בְּאוֹרָם תְּכֵלֶת חֲלוֹם
שְׁמֵי אֵילַת נִצְבָּעִים בַּעֲדִינוּת מְסֻלְסֶלֶת
בְּכָתֹם עָז וָרוֹד בָּהִיר וּמִתַּחַת לַכֹּל הַתְּכֵלֶת
אֶל מוּל הָרֵי הַשָּׁלוֹם שׁוֹקֵעַ הַזְּמַן
בְּאִטִּיּוּת תַּהֲלִיךְ כֹּה מְתֻכְנָן
עוֹד סְפִינָה נִכְנֶסֶת לְמַעֲבֵה הַלָּגוּנָה
מְסַמֶּנֶת לְקַבַּרְנִיטֶיהָ כָּאן בַּתַּחֲנָה
עִיר קְטַנָּה מְשֻׁפַּעַת מְכוֹנִיּוֹת
חוֹזְרִים מֵהָעֲבוֹדָה וּמִשְׁתָּהִים בַּכִּכָּרוֹת
אֶל מוּל הָרֵי אֱדוֹם נִשְׁבָּרִים הַגַּלִּים בַּמֵּזַח
יַזָּמֵי בֵּית הַמָּלוֹן מִתְקוֹטְטִים עַל עוֹד נֵתַח
מוּל הָרֵי הַשָּׁלוֹם כְּבָר יָרַד הַלֵּיל
שׁוֹקַעַת אֶל חֲלוֹם שֶׁלֹּא קַיָּם בְּיִשְׂרָאֵל