מואיז בן הראש, שירים

מואיז בן הראש

 

הֵם

 

הֵם הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים הַנּוֹגְעִים בָּאֱמֶת

הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

הַהוֹלְכִים יְחֵפִים מֵעַל הַחוֹל הַשּׂוֹרֵף

הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים בּוֹ אוֹר

הַהוֹלְכִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

אֵימָתַי יָאִירוּ לָנוּ

זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת

בַּזְמַן הָאַחֵר

הַמְּאַחֵר.

 

פרשנות לשיר "הם"

 

– –

סוֹד הַשְׁלַבִּים

 

הֵם חוֹתְכִים אוֹתְךָ אַט אַט לַחֲתִיכוֹת

מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ

בַּהַתְחָלָה הֵם מְבַקְּשִׁים רַק אֶת הַזֶּרֶת

שֶׁל הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית

אַתָּה מְהַסֵּס כַּמּוּבָן

אֲבָל מַה זֶה זֶרֶת כְּדֵי לְהִכָּנֵס לַזִּירָה

אֶפְשָׁר לָלֶכֶת רָגִיל אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ גַּם אַתָּה לֹא

אוּלַי קְצָת כְּאֵב וְזֶה יַעֲבֹר אֲבָל מַהֵר מְאֹד

אַתָּה כְּבָר בְּלִי אֶצְבָּעוֹת בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם

וְאָז אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ שֶׁאִם הִגַּעְתָּ עַד כָּאן

מַה חֲשׁוּבָה כְּבָר רֶגֶל הִתְרַגַּלְתָּ לִכְאֵבֵי הַנִּתּוּחִים

אַחַר כָּךְ יָד וְאַחַר כָּךְ הֵם מְבַקְּשִׁים

כִּלְאַחַר יָד

חֵלֶק מִן הַמֹּחַ הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁהוּא הוּא

שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ מְעַנְיֵן וּמְקוֹרִי חָזָק וּמְרַעְנֵן

וְאַתָּה חַיָּב לָתֵת כִּי אִם לֹא אַתָּה תֵּאָבֵד

אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ וְהַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ

כָּךְ שָׁטְפוּ לְךָ אֶת הַמֹּחַ יוֹתֵר חָשׁוּב מִכָּל דָּבָר

וְאַחֲרֵי הַלּוֹבּוֹטוֹמְיָה הַקְּטַנָּה אַתָּה כְּבָר יָכֹל לָתֵת לָהֶם

הַכֹּל

אֲבָל אָז

כְּבָר הָפַכְתָּ לְצֵל שֶׁל כָּל הָעִנְיָן

וְהֵם כְּבָר לֹא מְעוּנְיָנִים בְּךָ יֵשׁ לָהֶם

אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְאֹד חֲשׁוּבִים

לַחְתֹּךְ לָהֶם.

אַתָּה תִּבְכֶּה אָז וּתְנַסֶּה לָשׁוּב לָמָּה שֶׁהָיִיתָ אֲבָל אֵין

דֶּרֶךְ חֲזָרָה

תִּשְׁכַּח מִזֶּה.

 

– –

מַעֲשֵׂה

 

הַקּוֹלוֹת הָיוּ אוֹמְרִים

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

וַאֲנִי עוֹנֶה אֵין מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת

וְשׁוּב הַקּוֹלוֹת קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

הָעֵת הִגִּיעָה

לֹא עֵת וְלֹא עֵט, וְלֹא מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

שׁוּב וְשׁוּב

עַד שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ עַצְמוֹ.

 

– –

אֲנִי הָעוֹלָם

 

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ

הַקּוֹרֵא הָרְצִינִי

מְנַתֵּחַ אֶת שִׁירַי בָּאִזְמֵל הָאָקָדֶמִי

וְזֶה גַּם

מַצְחִיק אוֹתִי מְאֹד

מְדַכֵּא אוֹתִי לְגַמְרֵי

וּמַגְעִיל אוֹתִי

אֵיפֹה הַקֶּצֶב תִּשְׁאַל?

אֲנִי הַקֶּצֶב.

אֵיפֹה הַמֶּטָפוֹרוֹת תִּשְׁאַל?

אֲנִי הַמֶּטָפוֹרָה.

אֵיפֹה הָאִימָזִ'ים, הָרְגִישׁוּת, הַפּוֹאֶטִיּוּת?

אֵיפֹה הַשָּׂפָה, הַשִּׁירָה, הַסִּפְרוּת, הָעִבְרִית?

אֲנִי הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

אֲנִי הַשִּׁירָה.

אֲנִי הַסִּפְרוּת.

אֲנִי הָעוֹלָם.

 

מתוך: מואיז בן הראש, 'שירים' 1996-2005

http://www.lulu.com/content/170384
http://www.youtube.com/watch?v=29loDBLCDjs&NR=1