רוחמה גמרמן
שְׁקוּפָה
בָּעֵינַיִים שֶׁלָּכֶם
נִשְׁמַעְתִּי שְׁקוּפָה,
כְּאִילוּ אֵין לִי גּוּף
אוֹ רְגָשׁוֹת.
הִתְעַלַּמְתֶּם מִמֶּנִּי
כְּחֶבְרָה,
כִבְנֵי מִשְׁפָּחָה,
הֶן הַשְּׁתִיקָה יָפָה-
כְּשֶׁזֶּה נוֹגֵעַ
לַאֲנָשִׁים הַשְּׁקוּפִים.
בָּעֵינַיִים שֶׁלָּכֶם
לֹא הָייְתָה מַשְׁמָעוּת
לַסֵּבֶל
כִּי תָּווִית הַנָּכוּת
מְבַטֶּלֶת אֶת הַכּוֹל.
וְלָכֵן זֶה לֶגִיטִימִי
לְהִתְעַלֵּל וְלִפְגֹּעַ,
וְכוּלָם עוֹצְמִים עֵינַיִים
כִּי מִמֵּילָא
הָאָדָם הַשָּׁקוּף
לֹא שָׁווֶה.
רוחמה, השיר הישיר והבוטה שלך נגע בי מאד!!
שיר מאד קשה וכואב. הוא מביע את אישות החברה בכלל, ולעתים במיוחד ביום האדישות חלחלה בין הידידים והקרובים. רוחמה השיר נגע בי עד מאד.