ליטל ד.
כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה
עַל שׁוּם מָה נֶאֱלְמָה עַלְמָה וְנְעֶלְמָה, וּמִפְּנֵי מָה?
הַמֵּאֵימָה אִם מִכְּלִימָה, מִצְמֵאֵי דָּמָהּ וּמַבְאִישֵׁי שְׁמָהּ
זוֹמְמֵי זְמָמָהּ שְטוּפֵי זִימָה קַנָּאִים מְלֵאֵי חֵמָה
וְאֵי כֹּל דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמָהּ? הֲלֹא יִהְיוּ לָהּ כְּחוֹמָה?
הַתְּמִימָה הָיְתָה הִיא וְתַּמָּה, שֶׁמָּא מוֹרֶדֶת מַחְכִּימָה
נְעֶלְמָה כְּאִילוּ בַּלְעָה אוֹתָה הָאֲדָמָה!
וּבַכֹּל רוֹבֶצֶת הַאַשְׁמָה וְכָל כְּבוֹדָם תּוֹלֵעָה הוּא וְרִמָּה.
Tags: אלימות, אלימות במשפחה, דתות, זכויות הפרט, כבוד המשפחה, רצח
מקסים,חזק!
הייתי מורידה את.המילה ” כאילו”,במשפט….”שבלעה אותה האדמה..”.
זה קצת הרס לי את הקצב בקריאה.