on Sep 21st, 2013ישראל חינטייב, מנהיג

ישראל חינטייב

 

מַנְהִיג

 

הַמּוֹרֶה הַגָּבוֹהַּ,

הַחַף מִפֶּשַׁע כִּבְיָכוֹל,

הוּצָא לַהוֹרֵג.

לֹא בְּהֶכְרֵחַ כִּי הָיָה פּוֹשֵׁעַ

אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר

שֶׁהִתְחַפֵּשׂ לְמַנְהִיג,

אָמַר שֶׁאֶת שֵׁם הַמּוֹרֶה יֵשׁ לִמְחוֹת,

כִּי לִמֵּד אֵיךְ לַחְשׁוֹב,

וְלַחְשׁוֹב הוּא תַּפְקִידוֹ שֶׁל מַנְהִיג.

 

http://wp.me/22wfm

on Sep 19th, 2013ריתא עודה, כבוד המשפחה

ריתא עודה

 

כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה

 

לַמְדֵנִי אֵיךְ לְכַפֵּר עַל

חֵטְא אַהֲבָתִי שֶּׁטֶּרֶם בִּצַּעְתִּיו

הֵן הִסְתַּרְתִּיו בְּתוֹךְ גַּרְעִין תַּפּוּז

אוֹתוֹ זָרַעְתִּי בְּאַדְמַת רוּחִי

לְמַעַן לֹא אַכְתִּים אֶת חֲלוֹמִי

בְּצִפָּרְנֵי כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה.

 

מתוך: "יומנה של צוענייה אוהבת" 1999-2000. מערבית: לאה גלזמן.

הופיע ב"מלכה עירומה" - אנתולוגיית שירת מחאה חברתית נשית בעריכת דורית ויסמן ובהוצאת הקיבוץ המאוחד.

on Aug 17th, 2013שרה אהרונוביץ קרפנוס, עורו הורים

שרה אהרונוביץ קרפנוס

 

עוּרוּ הוֹרִים

 

עוּרוּ הוֹרִים

הֵבֵאתֶם יְלָדִים

לַאֲוִיר הָעוֹלָם

מִן הַסְּתָם.

עוּרוּ הוֹרִים

יְלָדִים אֵינָם

טֶלֶפוֹנִים נַיָּדִים

אוֹ זוּגוֹת נַעֲלַיִם.

עוּרוּ הוֹרִים

הַבִּיטוּ לְאָחוֹר

שֶׁמָּא שְׁכַחְתֶּם

נִשְׁמַת צָחוֹר.

עוּרוּ בְּנֵי אָדָם

לָלֶדֶת יְלָדִים

לֹא הוֹפֵךְ אֶתְכֶם

לְהוֹרִים.

 

on Feb 11th, 2013ליטל ד., כבוד המשפחה

ליטל ד.

 

כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה

 

עַל שׁוּם מָה נֶאֱלְמָה עַלְמָה וְנְעֶלְמָה, וּמִפְּנֵי מָה?

הַמֵּאֵימָה אִם מִכְּלִימָה, מִצְמֵאֵי דָּמָהּ וּמַבְאִישֵׁי שְׁמָהּ

זוֹמְמֵי זְמָמָהּ שְטוּפֵי זִימָה קַנָּאִים מְלֵאֵי חֵמָה

וְאֵי כֹּל דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמָהּ? הֲלֹא יִהְיוּ לָהּ כְּחוֹמָה?

הַתְּמִימָה הָיְתָה הִיא וְתַּמָּה, שֶׁמָּא מוֹרֶדֶת מַחְכִּימָה

נְעֶלְמָה כְּאִילוּ בַּלְעָה אוֹתָה הָאֲדָמָה!

וּבַכֹּל רוֹבֶצֶת הַאַשְׁמָה וְכָל כְּבוֹדָם תּוֹלֵעָה הוּא וְרִמָּה.

 

on Nov 8th, 2008אהרון גלברג, עוד יום

אהרון גלברג

 

עוֹד יוֹם

 

מְחַפֵּשׂ מָקוֹם לִישׁוֹן

סְתָם לָשִׂים אֶת הָרֹאשׁ

תָּר אַחַר כָּר

לְעִתִּים חָשׁ עֲדַיִן זָר

בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי גָּר

הַבְּגָדִים בְּלוּיִים

סְחָבוֹת

סְחָבוֹת

הַמַּשְׁקֶה אָזַל

צָרִיךְ לִגְנֹב

עָרָק זוֹל שֶׁל 10 שְׁקָלִים

לְעִתִּים חָשׁ עֲדַיִן זָר

בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי גָּר

הַמַּבָּטִים

הַלְּחִישׁוֹת

הָעֲקִיצוֹת

אֵיפֹה, אֵיפֹה

אֵיפֹה הַזְּמַן שֶׁנֶּעֱלַם

נִבְלַע בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לֹא מוֹצֵא אוֹתוֹ

 

on Apr 21st, 2008מואיז בן הראש, שירים

מואיז בן הראש

 

הֵם

 

הֵם הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים הַנּוֹגְעִים בָּאֱמֶת

הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

הַהוֹלְכִים יְחֵפִים מֵעַל הַחוֹל הַשּׂוֹרֵף

הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים בּוֹ אוֹר

הַהוֹלְכִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

אֵימָתַי יָאִירוּ לָנוּ

זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת

בַּזְמַן הָאַחֵר

הַמְּאַחֵר.

 

פרשנות לשיר "הם"

 

- -

סוֹד הַשְׁלַבִּים

 

הֵם חוֹתְכִים אוֹתְךָ אַט אַט לַחֲתִיכוֹת

מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ

בַּהַתְחָלָה הֵם מְבַקְּשִׁים רַק אֶת הַזֶּרֶת

שֶׁל הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית

אַתָּה מְהַסֵּס כַּמּוּבָן

אֲבָל מַה זֶה זֶרֶת כְּדֵי לְהִכָּנֵס לַזִּירָה

אֶפְשָׁר לָלֶכֶת רָגִיל אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ גַּם אַתָּה לֹא

אוּלַי קְצָת כְּאֵב וְזֶה יַעֲבֹר אֲבָל מַהֵר מְאֹד

אַתָּה כְּבָר בְּלִי אֶצְבָּעוֹת בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם

וְאָז אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ שֶׁאִם הִגַּעְתָּ עַד כָּאן

מַה חֲשׁוּבָה כְּבָר רֶגֶל הִתְרַגַּלְתָּ לִכְאֵבֵי הַנִּתּוּחִים

אַחַר כָּךְ יָד וְאַחַר כָּךְ הֵם מְבַקְּשִׁים

כִּלְאַחַר יָד

חֵלֶק מִן הַמֹּחַ הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁהוּא הוּא

שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ מְעַנְיֵן וּמְקוֹרִי חָזָק וּמְרַעְנֵן

וְאַתָּה חַיָּב לָתֵת כִּי אִם לֹא אַתָּה תֵּאָבֵד

אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ וְהַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ

כָּךְ שָׁטְפוּ לְךָ אֶת הַמֹּחַ יוֹתֵר חָשׁוּב מִכָּל דָּבָר

וְאַחֲרֵי הַלּוֹבּוֹטוֹמְיָה הַקְּטַנָּה אַתָּה כְּבָר יָכֹל לָתֵת לָהֶם

הַכֹּל

אֲבָל אָז

כְּבָר הָפַכְתָּ לְצֵל שֶׁל כָּל הָעִנְיָן

וְהֵם כְּבָר לֹא מְעוּנְיָנִים בְּךָ יֵשׁ לָהֶם

אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְאֹד חֲשׁוּבִים

לַחְתֹּךְ לָהֶם.

אַתָּה תִּבְכֶּה אָז וּתְנַסֶּה לָשׁוּב לָמָּה שֶׁהָיִיתָ אֲבָל אֵין

דֶּרֶךְ חֲזָרָה

תִּשְׁכַּח מִזֶּה.

 

- -

מַעֲשֵׂה

 

הַקּוֹלוֹת הָיוּ אוֹמְרִים

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

וַאֲנִי עוֹנֶה אֵין מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת

וְשׁוּב הַקּוֹלוֹת קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

הָעֵת הִגִּיעָה

לֹא עֵת וְלֹא עֵט, וְלֹא מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

שׁוּב וְשׁוּב

עַד שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ עַצְמוֹ.

 

- -

אֲנִי הָעוֹלָם

 

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ

הַקּוֹרֵא הָרְצִינִי

מְנַתֵּחַ אֶת שִׁירַי בָּאִזְמֵל הָאָקָדֶמִי

וְזֶה גַּם

מַצְחִיק אוֹתִי מְאֹד

מְדַכֵּא אוֹתִי לְגַמְרֵי

וּמַגְעִיל אוֹתִי

אֵיפֹה הַקֶּצֶב תִּשְׁאַל?

אֲנִי הַקֶּצֶב.

אֵיפֹה הַמֶּטָפוֹרוֹת תִּשְׁאַל?

אֲנִי הַמֶּטָפוֹרָה.

אֵיפֹה הָאִימָזִ'ים, הָרְגִישׁוּת, הַפּוֹאֶטִיּוּת?

אֵיפֹה הַשָּׂפָה, הַשִּׁירָה, הַסִּפְרוּת, הָעִבְרִית?

אֲנִי הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

אֲנִי הַשִּׁירָה.

אֲנִי הַסִּפְרוּת.

אֲנִי הָעוֹלָם.

 

מתוך: מואיז בן הראש, 'שירים' 1996-2005

http://www.lulu.com/content/170384
http://www.youtube.com/watch?v=29loDBLCDjs&NR=1

on Apr 5th, 2008אמיר אור, העבודה משחררת

אמיר אור

 

הָעֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת

 

הוּא דִּלֵּג כָּל הַדֶּרֶך לַפַּרְק. גֶּשֶׁם זִרְזֵף.

תָּלַשׁ עָלֶה עֲנָק, וְחָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ.

אַחַר כָּךְ נִפְטַר מֵהַחֻלְצָה.

אַחַר כָּךְ מֵהַנַּעֲלַיִם.

עַל שְׂפַת הָאֲגַם נֶעְצַר, וְתָקַע עֵינַיִם בַּמַּיִם.

הִשְׁרִישׁ בְּהוֹנוֹת בַּבֹּץ הַשָּׁחֹר, וְהִתְנַדְנֵד בָּרוּחַ.

הוּא הָיָה מְפֻטָּר וְחָפְשִׁי.

 

אֵין, לֹא הָיָה, וְלֹא יִהְיֶה.

עֲנָנִים וְעוֹד עֲנָנִים.

בַּרְוָז סַקְרָנִי מְחַטֵּט בֵּין רַגְלָיו. יָד כְּבָרָק.

הוּא לָחַץ וְלָחַץ. עַכְשָׁו בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

סִחְרֵר אוֹתוֹ סְבִיב הַצַּוָּאר,

כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּחַ'פְלוֹת הַגְּנוּבוֹת בֵּין לוּלֵי הַמּוֹשָׁב.

הַבַּרְוָז רָץ, אוּלַי עֲשָׂרָה מֶטֶר

בְּלִי הָרֹאשׁ,

וְהִתְמוֹטֵט עַל קַו

הַמַּיִם.

 

פְּנֵי הַמַּיִם הִתְפַּצְפְּצוּ וְהִכְחִילוּ.

הוּא עָמַד שָׁם, כְּמוֹ מַרְזֵב עָקֹם

וְהִשְׁתִּין וְהִשְׁתִּין.

לֹא הָיְתָה לוֹ חֻלְצָה.

הָיָה לוֹ קַר.

 

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182
http://www.amiror.co.il