רוחמה גמרמן

 

שְׁקוּפָה

 

בָּעֵינַיִים שֶׁלָּכֶם

נִשְׁמַעְתִּי שְׁקוּפָה,

כְּאִילוּ אֵין לִי גּוּף

אוֹ רְגָשׁוֹת.

הִתְעַלַּמְתֶּם מִמֶּנִּי

כְּחֶבְרָה,

כִבְנֵי מִשְׁפָּחָה,

הֶן הַשְּׁתִיקָה יָפָה-

כְּשֶׁזֶּה נוֹגֵעַ

לַאֲנָשִׁים הַשְּׁקוּפִים.

בָּעֵינַיִים שֶׁלָּכֶם

לֹא הָייְתָה מַשְׁמָעוּת

לַסֵּבֶל

כִּי תָּווִית הַנָּכוּת

מְבַטֶּלֶת אֶת הַכּוֹל.

וְלָכֵן זֶה לֶגִיטִימִי

לְהִתְעַלֵּל וְלִפְגֹּעַ,

וְכוּלָם עוֹצְמִים עֵינַיִים

כִּי מִמֵּילָא

הָאָדָם הַשָּׁקוּף

לֹא שָׁווֶה.