ניכור -

תגית: ניכור

יוכי צוקר פרלמן, שוכב לו אדם

יוכי צוקר פרלמן

שׁוֹכֵב לוֹ אָדָם

שׁוֹכֵב לוֹ אָדָם מִתַּחַת לְחַלּוֹן רַאֲוָה
צַלְמוֹ אָבַד, גּוּפוֹ נוֹתַר שָׂרוּעַ עַל צִדּוֹ
זְרוֹעוֹ הַמּוּשֶׁטֶת כָּרִית לְרֹאשׁוֹ, צִפָּרְנָיו
שְׁחֹרוֹת, לֹא רָאוּ מַיִם, עֵדוּת לְמַצָּבוֹ.
גַּם הַבּוּשָׁה עָזְבָה אוֹתוֹ מִזְּמַן, רַק שְׁבִיב
מַחְשָׁבָה בָּחַר אֶת חַלּוֹן הָרַאֲוָה שָׁם.
אֶצְלֵנוּ, אָז, הָיָה לְכֻלָּם כְּלוּם וְהַרְבֵּה
מָה יַגִּידוּ הַבְּרִיּוֹת.
כָּךְ אָסַף אָבִי בְּכָל שַׁבָּת, סְבִיב הַסַּפְסָל,
כַּמָּה חֵלְכָּאִים וְנִדְכָּאִים וְטָרַח סְבִיבָם.
בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם צָלַח קְשָׁיֵי שָׂפָה, מַצַּב רוּחַ רַע
וְלֹא פַּעַם הוֹבִילָם אֶל בֵּיתוֹ, לְהַאֲכִיל
וּלְצַיֵּד בַּאֲרוּחָה חַמָּה, בֶּגֶד אוֹ הַבְטָחָה.
הֵם לֹא נִרְאוּ שׁוֹכְבִים עַל צִדָּם הָאֻמְלָל
בִּמְקוֹמוֹת גְּלוּיִים. הֵם לֹא אָסְפוּ מָזוֹן
בַּפַּחִים. הָיוּ אֵלֶּה זְמַנִּים אֲחֵרִים –
הַגּוֹלָה וְהַשּׁוֹאָה כַּנִּרְאֶה הִשְׁאִירוּ בְּכֻלָּם
גַּם עֶרְכֵי עֶזְרָה וּדְאָגָה לָאֻמְלָל וְלַנִּפְלֶה.
כַּיּוֹם נֶעֶלְמוּ הַכָּבוֹד וְהַסּוֹצְיָאלִי –
אִישׁ אִישׁ בְּדַרְכּוֹ עוֹשֶׂה אֶת הַקַּפִּיטָל שֶׁלּוֹ.
לַשּׁוֹכֵב בְּקֶרֶן רְחוֹב, נוֹתַר לְנַחֵשׁ עַל-פִּי
נַעֲלֵי הַהוֹלְכִים וְהַשָּׁבִים עַד כַּמָּה
יֵאָסְפוּ הַפְּרוּטוֹת, הוֹנוֹ, לְזֶה הַיּוֹם.
הוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ דָּבָר, גַּם לֹא אֶת הָאֵם
הַגּוֹעֶרֶת בִּבְנָהּ: לֹא! אַל תִּגַּשׁ אֵלָיו!

אהרון גלברג, עוד יום

אהרון גלברג

 

עוֹד יוֹם

 

מְחַפֵּשׂ מָקוֹם לִישׁוֹן

סְתָם לָשִׂים אֶת הָרֹאשׁ

תָּר אַחַר כָּר

לְעִתִּים חָשׁ עֲדַיִן זָר

בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי גָּר

הַבְּגָדִים בְּלוּיִים

סְחָבוֹת

סְחָבוֹת

הַמַּשְׁקֶה אָזַל

צָרִיךְ לִגְנֹב

עָרָק זוֹל שֶׁל 10 שְׁקָלִים

לְעִתִּים חָשׁ עֲדַיִן זָר

בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי גָּר

הַמַּבָּטִים

הַלְּחִישׁוֹת

הָעֲקִיצוֹת

אֵיפֹה, אֵיפֹה

אֵיפֹה הַזְּמַן שֶׁנֶּעֱלַם

נִבְלַע בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לֹא מוֹצֵא אוֹתוֹ

 

אמיר אור, העבודה משחררת

אמיר אור

 

הָעֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת

 

הוּא דִּלֵּג כָּל הַדֶּרֶך לַפַּרְק. גֶּשֶׁם זִרְזֵף.

תָּלַשׁ עָלֶה עֲנָק, וְחָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ.

אַחַר כָּךְ נִפְטַר מֵהַחֻלְצָה.

אַחַר כָּךְ מֵהַנַּעֲלַיִם.

עַל שְׂפַת הָאֲגַם נֶעְצַר, וְתָקַע עֵינַיִם בַּמַּיִם.

הִשְׁרִישׁ בְּהוֹנוֹת בַּבֹּץ הַשָּׁחֹר, וְהִתְנַדְנֵד בָּרוּחַ.

הוּא הָיָה מְפֻטָּר וְחָפְשִׁי.

 

אֵין, לֹא הָיָה, וְלֹא יִהְיֶה.

עֲנָנִים וְעוֹד עֲנָנִים.

בַּרְוָז סַקְרָנִי מְחַטֵּט בֵּין רַגְלָיו. יָד כְּבָרָק.

הוּא לָחַץ וְלָחַץ. עַכְשָׁו בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

סִחְרֵר אוֹתוֹ סְבִיב הַצַּוָּאר,

כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּחַ'פְלוֹת הַגְּנוּבוֹת בֵּין לוּלֵי הַמּוֹשָׁב.

הַבַּרְוָז רָץ, אוּלַי עֲשָׂרָה מֶטֶר

בְּלִי הָרֹאשׁ,

וְהִתְמוֹטֵט עַל קַו

הַמַּיִם.

 

פְּנֵי הַמַּיִם הִתְפַּצְפְּצוּ וְהִכְחִילוּ.

הוּא עָמַד שָׁם, כְּמוֹ מַרְזֵב עָקֹם

וְהִשְׁתִּין וְהִשְׁתִּין.

לֹא הָיְתָה לוֹ חֻלְצָה.

הָיָה לוֹ קַר.

 

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182
http://www.amiror.co.il

שושנה ויג, שינויי ארץ

שושנה ויג

 

שִׁנּוּיֵי אֶרֶץ

 

בְּיַלְדּוּתִי צָמַח רוֹתֵם הַבָּר

עָטַף בִּפְרָחִים לְבָנִים קְטַנִּים

חוֹלוֹת צְהֻבִּים

עַד חוֹף הַיָּם פָּלְשׁוּ נִצָּנָיו

בְּלֹא מַיִם רָוּוּ אַדְמַת הָאָרֶץ

לְפֶלֶא הָיָה

קִשּׁוּטִים קְטַנִּים

מַבְרִישִׁים בְּצֶבַע יָרֹק דְּיוּנוֹת צְהֻבּוֹת

לְחַיִּים בְּלֶב יְשִׁימוֹן

כָּעֵת עֲטוּפִים הַחוֹלוֹת בָּתִּים לְבָנִים

וּבְרוֹשִׁים גְּבוֹהִים

עָרִים כָּבְשׁוּ אֶת גְּבוּל הַמִּדְבָּר

נָדְדוּ הַחוֹלוֹת וְלֹא עוֹד נְדוֹד

בְּיַלְדּוּתִי שִׂחַקְתִּי בְּגִנַּת יָרָק

שֶׁאֲבִי שָׁתַל בְּמוֹ יָדָיו

טִיַּלְתִּי לְיַד כֶּלֶב שֶׁשְּׁמוֹ רֶקְסִי

וְרַק כַּאֲשֶׁר נָם גָּדַרְתִּי יָדַי סְבִיב פִּיו

בְּאֹמֶץ שֶׁהָיָה לִי רַק כְּשֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים אוֹתִי

בַּיָּמִים הָהֵם הָאָרֶץ

כְּשִׂמְלַת אִשָּׁה צְעִירָה

בְּיַמִּים שֶׁל צֶנַע נֵעוֹרָה

מִמַּחֲנָק בָּנִים הַשָּׁבִים מִגּוֹלָה

שֶׁנִּסְתַּתְּמָה

וְהָיָה חֹם בַּלֵּב

וְהָיוּ דַּלְתוֹת הַבָּתִּים פְּתוּחוֹת

דְּיוּנוֹת הַחוֹל נָלוֹשׁוּ

לְמֶרְחַקֵּי מָקוֹם

הֶאְדִּימָה הָאָרֶץ

דָּמֶיהָ זוֹעֲקִים

וְאֵין בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים

 

© 2024

Theme by Anders NorenUp ↑