- אתר שירה חברתית - Page 3

Page 3 of 5

שרה אהרונוביץ קרפנוס, עורו הורים

שרה אהרונוביץ קרפנוס

 

עוּרוּ הוֹרִים

 

עוּרוּ הוֹרִים

הֵבֵאתֶם יְלָדִים

לַאֲוִיר הָעוֹלָם

מִן הַסְּתָם.

עוּרוּ הוֹרִים

יְלָדִים אֵינָם

טֶלֶפוֹנִים נַיָּדִים

אוֹ זוּגוֹת נַעֲלַיִם.

עוּרוּ הוֹרִים

הַבִּיטוּ לְאָחוֹר

שֶׁמָּא שְׁכַחְתֶּם

נִשְׁמַת צָחוֹר.

עוּרוּ בְּנֵי אָדָם

לָלֶדֶת יְלָדִים

לֹא הוֹפֵךְ אֶתְכֶם

לְהוֹרִים.

 

ליטל ד., כבוד המשפחה

ליטל ד.

 

כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחָה

 

עַל שׁוּם מָה נֶאֱלְמָה עַלְמָה וְנְעֶלְמָה, וּמִפְּנֵי מָה?

הַמֵּאֵימָה אִם מִכְּלִימָה, מִצְמֵאֵי דָּמָהּ וּמַבְאִישֵׁי שְׁמָהּ

זוֹמְמֵי זְמָמָהּ שְטוּפֵי זִימָה קַנָּאִים מְלֵאֵי חֵמָה

וְאֵי כֹּל דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמָהּ? הֲלֹא יִהְיוּ לָהּ כְּחוֹמָה?

הַתְּמִימָה הָיְתָה הִיא וְתַּמָּה, שֶׁמָּא מוֹרֶדֶת מַחְכִּימָה

נְעֶלְמָה כְּאִילוּ בַּלְעָה אוֹתָה הָאֲדָמָה!

וּבַכֹּל רוֹבֶצֶת הַאַשְׁמָה וְכָל כְּבוֹדָם תּוֹלֵעָה הוּא וְרִמָּה.

 

אהרון גלברג, עוד יום

אהרון גלברג

 

עוֹד יוֹם

 

מְחַפֵּשׂ מָקוֹם לִישׁוֹן

סְתָם לָשִׂים אֶת הָרֹאשׁ

תָּר אַחַר כָּר

לְעִתִּים חָשׁ עֲדַיִן זָר

בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי גָּר

הַבְּגָדִים בְּלוּיִים

סְחָבוֹת

סְחָבוֹת

הַמַּשְׁקֶה אָזַל

צָרִיךְ לִגְנֹב

עָרָק זוֹל שֶׁל 10 שְׁקָלִים

לְעִתִּים חָשׁ עֲדַיִן זָר

בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי גָּר

הַמַּבָּטִים

הַלְּחִישׁוֹת

הָעֲקִיצוֹת

אֵיפֹה, אֵיפֹה

אֵיפֹה הַזְּמַן שֶׁנֶּעֱלַם

נִבְלַע בְּתוֹךְ עַצְמוֹ, לֹא מוֹצֵא אוֹתוֹ

 

מואיז בן הראש, שירים

מואיז בן הראש

 

הֵם

 

הֵם הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים הַנּוֹגְעִים בָּאֱמֶת

הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

הַהוֹלְכִים יְחֵפִים מֵעַל הַחוֹל הַשּׂוֹרֵף

הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים בּוֹ אוֹר

הַהוֹלְכִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן

אֵימָתַי יָאִירוּ לָנוּ

זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת

בַּזְמַן הָאַחֵר

הַמְּאַחֵר.

 

פרשנות לשיר "הם"

 

– –

סוֹד הַשְׁלַבִּים

 

הֵם חוֹתְכִים אוֹתְךָ אַט אַט לַחֲתִיכוֹת

מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ

בַּהַתְחָלָה הֵם מְבַקְּשִׁים רַק אֶת הַזֶּרֶת

שֶׁל הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית

אַתָּה מְהַסֵּס כַּמּוּבָן

אֲבָל מַה זֶה זֶרֶת כְּדֵי לְהִכָּנֵס לַזִּירָה

אֶפְשָׁר לָלֶכֶת רָגִיל אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ גַּם אַתָּה לֹא

אוּלַי קְצָת כְּאֵב וְזֶה יַעֲבֹר אֲבָל מַהֵר מְאֹד

אַתָּה כְּבָר בְּלִי אֶצְבָּעוֹת בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם

וְאָז אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ שֶׁאִם הִגַּעְתָּ עַד כָּאן

מַה חֲשׁוּבָה כְּבָר רֶגֶל הִתְרַגַּלְתָּ לִכְאֵבֵי הַנִּתּוּחִים

אַחַר כָּךְ יָד וְאַחַר כָּךְ הֵם מְבַקְּשִׁים

כִּלְאַחַר יָד

חֵלֶק מִן הַמֹּחַ הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁהוּא הוּא

שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ מְעַנְיֵן וּמְקוֹרִי חָזָק וּמְרַעְנֵן

וְאַתָּה חַיָּב לָתֵת כִּי אִם לֹא אַתָּה תֵּאָבֵד

אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ וְהַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ

כָּךְ שָׁטְפוּ לְךָ אֶת הַמֹּחַ יוֹתֵר חָשׁוּב מִכָּל דָּבָר

וְאַחֲרֵי הַלּוֹבּוֹטוֹמְיָה הַקְּטַנָּה אַתָּה כְּבָר יָכֹל לָתֵת לָהֶם

הַכֹּל

אֲבָל אָז

כְּבָר הָפַכְתָּ לְצֵל שֶׁל כָּל הָעִנְיָן

וְהֵם כְּבָר לֹא מְעוּנְיָנִים בְּךָ יֵשׁ לָהֶם

אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְאֹד חֲשׁוּבִים

לַחְתֹּךְ לָהֶם.

אַתָּה תִּבְכֶּה אָז וּתְנַסֶּה לָשׁוּב לָמָּה שֶׁהָיִיתָ אֲבָל אֵין

דֶּרֶךְ חֲזָרָה

תִּשְׁכַּח מִזֶּה.

 

– –

מַעֲשֵׂה

 

הַקּוֹלוֹת הָיוּ אוֹמְרִים

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

וַאֲנִי עוֹנֶה אֵין מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת

וְשׁוּב הַקּוֹלוֹת קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

הָעֵת הִגִּיעָה

לֹא עֵת וְלֹא עֵט, וְלֹא מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה

שׁוּב וְשׁוּב

עַד שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ עַצְמוֹ.

 

– –

אֲנִי הָעוֹלָם

 

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ

הַקּוֹרֵא הָרְצִינִי

מְנַתֵּחַ אֶת שִׁירַי בָּאִזְמֵל הָאָקָדֶמִי

וְזֶה גַּם

מַצְחִיק אוֹתִי מְאֹד

מְדַכֵּא אוֹתִי לְגַמְרֵי

וּמַגְעִיל אוֹתִי

אֵיפֹה הַקֶּצֶב תִּשְׁאַל?

אֲנִי הַקֶּצֶב.

אֵיפֹה הַמֶּטָפוֹרוֹת תִּשְׁאַל?

אֲנִי הַמֶּטָפוֹרָה.

אֵיפֹה הָאִימָזִ'ים, הָרְגִישׁוּת, הַפּוֹאֶטִיּוּת?

אֵיפֹה הַשָּׂפָה, הַשִּׁירָה, הַסִּפְרוּת, הָעִבְרִית?

אֲנִי הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

אֲנִי הַשִּׁירָה.

אֲנִי הַסִּפְרוּת.

אֲנִי הָעוֹלָם.

 

מתוך: מואיז בן הראש, 'שירים' 1996-2005

http://www.lulu.com/content/170384
http://www.youtube.com/watch?v=29loDBLCDjs&NR=1

אמיר אור, העבודה משחררת

אמיר אור

 

הָעֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת

 

הוּא דִּלֵּג כָּל הַדֶּרֶך לַפַּרְק. גֶּשֶׁם זִרְזֵף.

תָּלַשׁ עָלֶה עֲנָק, וְחָבַשׁ לְרֹאשׁוֹ.

אַחַר כָּךְ נִפְטַר מֵהַחֻלְצָה.

אַחַר כָּךְ מֵהַנַּעֲלַיִם.

עַל שְׂפַת הָאֲגַם נֶעְצַר, וְתָקַע עֵינַיִם בַּמַּיִם.

הִשְׁרִישׁ בְּהוֹנוֹת בַּבֹּץ הַשָּׁחֹר, וְהִתְנַדְנֵד בָּרוּחַ.

הוּא הָיָה מְפֻטָּר וְחָפְשִׁי.

 

אֵין, לֹא הָיָה, וְלֹא יִהְיֶה.

עֲנָנִים וְעוֹד עֲנָנִים.

בַּרְוָז סַקְרָנִי מְחַטֵּט בֵּין רַגְלָיו. יָד כְּבָרָק.

הוּא לָחַץ וְלָחַץ. עַכְשָׁו בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

סִחְרֵר אוֹתוֹ סְבִיב הַצַּוָּאר,

כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּחַ'פְלוֹת הַגְּנוּבוֹת בֵּין לוּלֵי הַמּוֹשָׁב.

הַבַּרְוָז רָץ, אוּלַי עֲשָׂרָה מֶטֶר

בְּלִי הָרֹאשׁ,

וְהִתְמוֹטֵט עַל קַו

הַמַּיִם.

 

פְּנֵי הַמַּיִם הִתְפַּצְפְּצוּ וְהִכְחִילוּ.

הוּא עָמַד שָׁם, כְּמוֹ מַרְזֵב עָקֹם

וְהִשְׁתִּין וְהִשְׁתִּין.

לֹא הָיְתָה לוֹ חֻלְצָה.

הָיָה לוֹ קַר.

 

http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182
http://www.amiror.co.il

סבינה מסג, חגיגה

סבינה מסג

 

חֲגִיגָה

 

חֲגִיגָה כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת כְּרִיתַת יַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם,

מִתּוֹךְ יְדִידוּת לַסְּבִיבָה,

אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת שִׁירַי

עַל אִשּׁוּרֵי פְּטוֹר מִמַּס הַכְנָסָה.

 

עַל צִלּוּמֵי מִסְמָכִים

שֶׁאֲנִי מְנַהֶלֶת סְפָרִים,

שֶׁהַכֹּל בִּשְׁלִיטָה —

אֲנִי

מִ תְ פָּ רֶ קֶ ת    לְ ג וֹ רְ מִ י ם ,

מִתְרַפֶּקֶת     בִּכְתַב חַרְטֻמִּים

עַל הַחִידָה

הַיְּחִידָה

שֶׁשָׁוֶה  לַעֲמֹל  עַל פְּתִירָתָהּ

 

מִסְתַּעֶרֶת עַל הַפִּסְגָּה

עִם הָאַרְמוֹן בַּאֲוִיר,

מְנַהֶלֶת  פַּרְשִׁיַּת אַהֲבָה

עִם אַלּוֹן צָעִיר

 

פּוֹרֶשֶׂת רֶשֶׁת רִגּוּל

בֵּין סַלְעֵי שֵׂיבָה,*

בְּכָל סַפְלוּל רֵיק מִבַּלּוּט

אֲנִי שָׂמָה עַיִן

 

וְרוֹאָה חֶשְׁבּוֹן

וְרוֹאָה שֶׁלֹּא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן

לֹא  לְהַגִּיעַ   עִם הַחַיִּים   לִקְרַב מַגָּע

לֹא לְכַשֵּׁף אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים

לְמַסֶּכֶת חֲגִיגָה!

 

* הסלעים בכליל לבנים – סידן העצמות של שלדים מן הים הקדמון שהיה כאן. (ס.מ.)

שרון ברבי, שקיעה

שרון ברבי

 

שְׁקִיעָה

 

חֲצִי מַבָּטָם הֻגְנַב אֶל חֲצִי שְׁקִיעָה

וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָם אוֹמְרִים שֶׁזּוֹ הַשְּׁקִיעָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה מֵעוֹלָם

אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁהֵם אָמְרוּ כָּךְ רַק בִּגְלַל שֶׁהִיא הַשְּׁקִיעָה שֶׁקּוֹרָה עַכְשָׁו

הֲרֵי שָׁמַעְתִּי אוֹתָם אוֹמְרִים כָּךְ גַּם אֶתְמוֹל

וְקֶרֶן שֶׁמֶשׁ חַלָּשָׁה נֶחְלֶקֶת לִרְבָבוֹת כַּאֲשֶׁר הִיא פּוֹגֶשֶׁת בַּחֲשַׁאי

דִּמְעַת יֶלֶד רַךְ הַבּוֹנֶה אַרְמוֹן בַּחוֹל לְבַד בְּדִמְדוּמֵי הָעֶרֶב

וְטִפַּת זֵעָה אַחְרוֹנָה זוֹלֶגֶת מִמִּצְחוֹ שֶׁל דַּיָּג קְשֵׁה יוֹם

הַקּוֹשֵׁר אֶת סְפִינָתוֹ אֶל הַמֵּזַח

וְעוֹטֵף אֶת הַדָּגָה בְּעִתּוֹן שֶׁלִּקְרֹא בּוֹ הֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ

וְכַלְבּוֹ מְקַפֵּץ מִצַּד לְצַד כִּמְשַׁטֶּה בִּבְעָלָיו לְהַגִּיעַ רִאשׁוֹן אֶל הַיֶּלֶד

וּצְחוֹק הַיֶּלֶד מִתְגַּלְגֵּל כַּאֲשֶׁר הוּא מוּרָם עַל כִּתְפֵי אָבִיו

מִתּוֹךְ אַרְמוֹן חוֹל מְפוֹאָר שֶׁנִּשְׁטַף מִגַּל סַקְרָנִי

וַחֲצִי מַבָּטָם הֻגְנַב אֶל חֲצִי שְׁקִיעָה וְשָׁמַעְתִּי אוֹתָם אוֹמְרִים

שֶׁזּוֹ הַשְּׁקִיעָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה מֵעוֹלָם.

 

« Older posts Newer posts »

© 2024

Theme by Anders NorenUp ↑