on Feb 6th, 2008שושנה ויג, שינויי ארץ
שושנה ויג
שינויי ארץ
בילדותי צָמַח רותם הבר
עטף בפרחים לבנים קטנים
חולות צהובים
עד חוף הים פלשו ניצניו
בלא מים רוו אדמת הארץ
לפלא היה
קישוטים קטנים
מברישים בצבע ירוק דיונות צהובות
לחיים בלב ישימון
כעת עטופים החולות בתים לבנים
וברושים גבוהים
ערים כבשו את גבול המדבר
נדדו החולות ולא עוד נדוד
בילדותי שיחקתי בגינת יָרָק
שאבי שתל במו ידיו
טילתי ליד כלב ששמו רקסי
ורק כאשר נם גדרתי יָדַי סביב פיו
בְּאוֹמֶץ שהיה לי רק כשלא היו רואים אותי
בימים ההם הארץ
כשִמלת אשה צעירה
בימים של צנע נעורה
ממחנק בנים השבים מגולה
שנסתתמה
והיה חום בלב
והיו דלתות הבתים פתוחות
דיונות החול נלושו
למרחקי מקום
האדימה הארץ
דמיה זועקים
ואין ברית בין הבתרים