on Oct 31st, 2007רועי הרוש, שירים
רועי הרוש
אמי נולדה ענייה במעברה מצחינה.
עז אחת שהייתה קשורה בחצר הצריף הלכה סביבה
וכרכה סביבה את החבל.
אמא שלי תמות ענייה.
העז המאורגנת במוסדות תחנוק אותה שוב ושוב.
גם אני נולדתי עני.
אני לא אעבוד בחווה של אף אדון.
ממני לא יעשו ילדה קטנה ונחנקת.
עיר
אדם עוזב את עיר הילדות שלו,
משאיר מאחוריו אמא מזרחית.
אדם עוזב את עיר הילדות שלו לתמיד
והעיר מוחקת אותו ממרשם התושבים,
ומונה החשמל שלו משמש מישהו אחר.
הרעים מנצחים
הרעים מנצחים
אבל זה בסדר.
אני רגיל לרעים
וטוב שהם מנצחים
משום שניצחונם
נותן לי סיבה
להתנגד להם
ולכל השאר.
אני ילד מזרחי זועם
אני מתקדם
בצעדי תינוק
בסנדלי ענק
למטרות קטנות
שהצבתי לעצמי.
והנה עוד מעט
יִכְלוּ עליי ההזדמנויות שהחברה נותנת
וחובת ההוכחה תיפדה
ולא יישאר ממני דבר
ואהיה איש אָפֵל
המחויב רק למוות.
מישהו מביא אליי את הכעס
מישהו מביא אליי את הכעס
באריזות קטנות ומרוכזות.
מישהו מביא רגעים קטנים
התרחשויות זעירות
אנשים פצפונים
שיוצרים אצלי גלי הדף עצומים.
הכעס אינו נתין ממושמע,
הוא אינו נשלט כלל.