עוד יום

מחפש מקום לישון
סתם לשים את הראש
תר אחר כר
לעיתים חש עדיין זר
במקום בו אני גר
הבגדים בלויים
סחבות
סחבות
המשקה אזל
צריך לגנוב
עראק זול של 10 שקלים
לעיתים חש עדיין זר
במקום בו אני גר
המבטים
הלחישות
העקיצות
איפה, איפה
איפה הזמן שנעלם
נבלע בתוך עצמו, לא מוצא אותו

הֵם הַהוֹלְכִים בַּדְּרָכִים הַנּוֹגְעִים בָּאֱמֶת
הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן
הַהוֹלְכִים יְחֵפִים מֵעַל הַחוֹל הַשּׂוֹרֵף
הַנּוֹגְעִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן
הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רוֹאִים בּוֹ אוֹר
הַהוֹלְכִים בַּזְמַן לֹא בַּזְמַן
אֵימָתַי יָאִירוּ לָנוּ
זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת
בַּזְמַן הָאַחֵר
הַמְּאַחֵר.

פרשנות לשיר “הם” 

 
 
סוד השלבים
   
הֵם חוֹתְכִים אוֹתְךָ אַט אַט לַחֲתִיכוֹת
מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ
בַּהַתְחָלָה הֵם מְבַקְּשִׁים רַק אֶת הַזֶּרֶת
שֶׁל הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית
אַתָּה מְהַסֵּס כַּמּוּבָן
אֲבָל מַה זֶּה זֶרֶת כְּדֵי לְהִכָּנֵס לַזִּירָה
אֶפְשָׁר לָלֶכֶת רָגִיל אִישׁ לֹא יַרְגִּישׁ גַּם אַתָּה לֹא
אוּלַי קְצָת כְּאֵב וְזֶה יַעֲבֹר אֲבָל מַהֵר מְאֹד
אַתָּה כְּבָר בְּלִי אֶצְבָּעוֹת בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם
וְאָז אַתָּה אוֹמֵר לְעַצְמְךָ שֶׁאִם הִגַּעְתָּ עַד כָּאן
מַה חֲשׁוּבָה כְּבָר רֶגֶל הִתְרַגַּלְתָּ לִכְאֵבֵי הַנִּתּוּחִים
אַחַר כָּךְ יָד וְאַחַר כָּךְ הֵם מְבַקְּשִׁים
כִּלְאַחַר יָד
חֵלֶק מִן הַמֹּחַ הַחֵלֶק הַזֶּה שֶׁהוּא הוּא
שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ מְעַנְיֵן וּמְקוֹרִי חָזָק וּמְרַעְנֵן
וְאַתָּה חַיָּב לָתֵת כִּי אִם לֹא אַתָּה תֵּאָבֵד
אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ וְהַמַּעֲמָד שֶׁלְּךָ
כָּךְ שָׁטְפוּ לְךָ אֶת הַמֹּחַ יוֹתֵר חָשׁוּב מִכָּל דָּבָר
וְאַחֲרֵי הַלוֹבוֹטוֹמְיָה הַקְטָנָה אַתָּה כְּבָר יָכֹל לָתֵת לָהֶם
הַכֹּל
אֲבָל אָז
כְּבָר הָפַכְתָּ לְצֵל שֶׁל כָּל הָעִנְיָן
וְהֵם כְּבָר לֹא מְעֻנְיָנִים בְּךָ יֵשׁ לָהֶם
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְאֹד חֲשׁוּבִים
לַחְתֹּךְ לָהֶם.
 
אַתָּה תִּבְכֶּה אָז וּתְנַסֶּה לָשׁוּב לָמָּה שֶׁהָיִיתָ אֲבָל אֵין
דֶּרֶךְ חֲזָרָה
תִּשְׁכַּח מִזֶּה.

מעשה
 
הַקּוֹלוֹת הָיוּ אוֹמְרִים
קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה
וַאֲנִי עוֹנֶה אֵין מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת
 
וְשׁוּב הַקּוֹלוֹת קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה
הָעֵת הִגִּיעָה
לֹא עֵת וְלֹא עֵט, וְלֹא מַעֲשֶׂה לַעֲשׂוֹת
 
קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה
קוּם וַעֲשֵׂה מַעֲשֶׂה
שׁוּב וְשׁוּב
עַד שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה מִתּוֹךְ עַצְמוֹ.
 
 
אני העולם
 
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ
הַקּוֹרֵא הָרְצִינִי
מְנַתֵּחַ אֶת שִׁירַי בָּאִזְמֵל הָאָקָדֶמִי
וְזֶה גַּם
מַצְחִיק אוֹתִי מְאֹד
מְדַכֵּא אוֹתִי לְגַמְרֵי
וּמַגְעִיל אוֹתִי
אֵיפֹה הַקֶּצֶב תִּשְׁאֵל?
אֲנִי הַקֶּצֶב.
אֵיפֹה הַמֶּטָפוֹרוֹת תִּשְׁאַל?
אֲנִי הַמֶּטָפוֹרָה.
אֵיפֹה הָאִימָזִ’ים, הָרְגִישׁוּת, הַפּוֹאֶטִיּוּת?
אֵיפֹה הַשָּׂפָה, הַשִּׁירָה, הַסִּפְרוּת, הָעִבְרִית?
אֲנִי הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
אֲנִי הַשִּׁירָה.
אֲנִי הַסִּפְרוּת.     
אֲנִי הָעוֹלָם.
  
מתוך מואיז בן הראש “שירים” 1996-2005
http://www.lulu.com/content/170384
http://www.youtube.com/watch?v=29loDBLCDjs&NR=1

חֲגִיגָה 
 
חֲגִיגָה כְּדֵי לִמְנֹעַ  אֶת כְּרִיתַת  יַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם,
מִתּוֹךְ יְדִידוּת לַסְּבִיבָה,
אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת שִׁירַי
 עַל אִשּׁוּרֵי פְּטוֹר מִמַּס הַכְנָסָה.
 
עַל צִלּוּמֵי מִסְמָכִים
שֶׁאֲנִי מְנַהֶלֶת סְפָרִים ,
             שֶׁהַכֹּל בִּשְׁלִיטָה –
אֲנִי
 מִ תְ פָּ רֶ קֶ ת    לְ ג וֹ רְ מִ י ם ,
מִתְרַפֶּקֶת     בִּכְתַב חַרְטֻמִּים
 עַל הַחִידָה
      הַיְּחִידָה
 שֶׁשָׁוֶה  לַעֲמֹל  עַל פְּתִירָתָהּ
 
מִסְתַּעֶרֶת עַל הַפִּסְגָּה
     עִם הָאַרְמוֹן בַּאֲוִיר,
 מְנַהֶלֶת  פַּרְשִׁיַּת אַהֲבָה
 עִם אַלּוֹן צָעִיר
 
פּוֹרֶשֶׁת  רֶשֶׁת רִגּוּל 
בֵּין *סַלְעֵי שֵׂיבָה,
 בְּכָל סַפְלוּל  רֵיק מִבַּלּוּט
 אֲנִי שָׂמָה עַיִן
 
 וְרוֹאָה חֶשְׁבּוֹן
 ורוֹאָה  שֶׁלֹּא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן
 לֹא  לְהַגִּיעַ   עִם הַחַיִּים   לִקְרַב מַגָּע
לֹא לְכַשֵּׁף אֶת כָּל הַמִּסְמָכִים
              לְמַסֶּכֶת חֲגִיגָה!
 
*הסלעים בכליל לבנים — סידן העצמות של שלדים מן הים הקדמון שהיה כאן

חצי מבטם הוגנב אל חצי שקיעה
ושמעתי אותם אומרים שזו השקיעה היפה ביותר שהייתה מעולם
אבל נראה לי שהם אמרו כך רק בגלל שהיא השקיעה שקורה עכשיו
הרי שמעתי אותם אומרים כך גם אתמול
וקרן שמש חלשה נחלקת לרבבות כאשר היא פוגשת בחשאי
דמעת ילד רך הבונה ארמון בחול לבד בדמדומי הערב
וטיפת זיעה אחרונה זולגת ממצחו של דייג קשה יום
הקושר את ספינתו אל המזח
ועוטף את הדגה בעיתון שלקרֹא בו הרי אינו יודע
וכלבו מקפץ מצד לצד כמשטה בבעליו להגיע ראשון אל הילד
וצחוק הילד מתגלגל כאשר הוא מורם על כתפיי אביו
מתוך ארמון חול מפואר שנשטף מגל סקרני
וחצי מבטם הוגנב אל חצי שקיעה ושמעתי אותם אומרים
שזו השקיעה היפה ביותר שהייתה מעולם.

בילדותי צָמַח רותם הבר
עטף בפרחים לבנים קטנים
חולות צהובים
עד חוף הים פלשו ניצניו
בלא מים רוו אדמת הארץ
לפלא היה
קישוטים קטנים
מברישים בצבע ירוק דיונות צהובות
לחיים בלב ישימון

כעת עטופים החולות בתים לבנים
וברושים גבוהים
ערים כבשו את גבול המדבר
נדדו החולות ולא עוד נדוד

בילדותי שיחקתי בגינת יָרָק
שאבי שתל במו ידיו
טילתי ליד כלב ששמו רקסי
ורק כאשר נם גדרתי יָדַי סביב פיו
בְּאוֹמֶץ שהיה לי רק כשלא היו רואים אותי

בימים ההם הארץ
כשִמלת אשה צעירה
בימים של צנע נעורה
ממחנק בנים השבים מגולה
שנסתתמה
והיה חום בלב
והיו דלתות הבתים פתוחות

דיונות החול נלושו
למרחקי מקום
האדימה הארץ
דמיה זועקים
ואין ברית בין הבתרים

המרחק מתל השומר: שיר לאריאל שרון  

כמה קילומטרים נמצאת תל השומר מהילד שמשחק בחול?
למה אתה רוצה לנדוד ילד למרחקים
כשיש כל כך הרבה לעשות בכפר פה?
הו אמא קראי לילדך לפני שיברח אל קצוות העולם.
 
כמה קילומטרים ילד יש בין תל השומר ולטרון?
איני יכול לענות, הרעש והפיצוצים בכל מקום
התותחים שואגים והאנשים מתים כמו זבובים.
והכדור חודר ואיני חש דבר.

כמה קילומטרים מפרידים בין תל השומר ומעבר המִתלה?
דרך מדברית ארוכה וקשה.
אפשר לחצות רק בצניחה
אבל קצרה למדי לאנשים שאינם שומעים או זקוקים לעצה.

כמה קילומטרים המרחק בין תל השומר ותעלת סואץ?
איני יכול לשמוע אותך בגלל רעש הפגזים
אבל לא דרך ארוכה בשביל מי שיודע להתמודד עם כאלו מצבים
גם כאשר מפקדיו אינם מסוגלים להבין.

כמה קילומטרים רחוקה תל השומר מביירות?
דרך ארוכה ארוכה מאוד
ארבעים קילומטר וגם ועדת חקירה
ועוד חמש עשרה שנים של החרמה. 

כמה קילומטרים יש בין תל השומר ורצועת עזה?
דרך קצרה וברורה מלבד כמה הפגנות
ועוד ישובים פה ושם שיש לפנות
בדרך ירושלימה אל קרית הממשלה. 

כמה רחוקה תל השומר משערי השמיים?
את המרחק עד לשם איש לא יודע ואיש גם לא ידע
שׂכֵּל זרועותיך על חזך וכסה את פניך
שיחקת הרבה מאוד ילד ועכשיו הגיע הזמן לישון.

http://stage.co.il/Authors/60124